הזעת יתר / בוטוקס הזעת יתר
(ד"ר ד. צבר)

מנגנון ההזעה: זהו מנגנון פיזיולוגי נורמאלי לחלוטין. להזעה תפקיד חשוב בויסות חום הגוף (רגולאציה טרמית). היא מאפשרת את ריענון הגוף כאשר טמפרטורת הגוף עולה במהלך פעילות גופנית, במזג אוויר חם או כשאנו מתרגשים. מרכז הבקרה של טמפרטורת הגוף נמצא בבלוטה במוח, הנקראת היפותאלאמוס. בלוטה זו ממלאת בין היתר תפקיד של "טרמוסטט" משוכלל לשמירת טמפרטורת הגוף בסביבות 37° צלזיוס. כאשר טמפרטורת הגוף עולה, בלוטה זו מגיבה בהרחבת העורקים ובהגברת ייצור הזיעה. כאשר נוזל הזיעה מתאדה, הגוף מתקרר. בין 2 ל 5 מיליון בלוטות הזעה פרושות בעור הגוף. הן מייצרות בממוצע 1 ליטר של נוזל זיעה ביום. במקרים של הזעת יתר, כמות זו יכולה להגיע עד 4 ליטרים ביום.

ריח הזיעה
ההזעה מלווה בריח גוף שנתפס בד"כ כלא נעים. ריח זה מופק ע"י חיידקים המביאים לשינוי כימי בחומרים האורגאניים שמכיל נוזל הזיעה. ריח הזיעה נגזר בין היתר מסוג המזונות אותם אנו אוכלים ומתכונות העור.
מרכיבי מזון הידועים כמשפיעים על ריח הזעה: שום, בצל, כורכום, סחוג, עירית, חילבה ועוד. מומלץ לאותם אנשים הסובלים מהזעת יתר, להימנע מאכילתם של מרכיבי תזונה אלו לפני אירועים חברתיים.

הזעת יתר:
הזעת יתר או בשמה הרפואי "היפרהידרוזיס", מאופיינת בהזעה מוגזמת וללא קשר לויסות חום הגוף, כזו שאין לה קשר לפעילות גופנית, לטמפרטורה חיצונית או לטמפרטורת הגוף. הזעת יתר מופיעה גם במנוחה או במאמץ פיזי מינורי ובמזג אוויר נוח. מדובר בתופעה מטרידה במיוחד לא רק בגלל שהיא נראית לעין אלא גם בגלל הריח המלווה אותה לעיתים קרובות.
זהו מטרד הגורם לאי-נוחות במישור האסתטי, הפסיכולוגי והחברתי ולא ניתן לפתור אותו באמצעות היגיינה טובה או דיאודורנטים.

ידוע היום כי קיים מרכיב תורשתי  הקשור להזעת יתר. כ 1-3% מהאוכלוסייה סובלים מהבעיה ומידת ההפרעה ואי הנוחות שהיא גורמת, היא אינדיווידואלית ומשתנה מאדם לאדם.
מאחר ומדובר בנושא שקשור במבוכה רבה, לא מעט גברים ונשים הסובלים מתופעה זו נמנעים מהתייעצות עם הרופאים ולכן יתכן ומדובר בתופעה נרחבת יותר.
הזעת יתר שכיחה בעיקר באזורים בהם קיים ריכוז גבוה של בלוטות הזעה: בית השחי, כפות ידיים ורגליים ועוד.

סוגי הזעת יתר:
הזעת יתר ראשונית:
ברוב המקרים, הזעת יתר אינה נגזרת מבעיה בריאותית כזו או אחרת. במקרים אלו מדובר בהזעת יתר ראשונית. היא מתחלקת לשני סוגים עיקריים:

הזעת יתר ממוקדת / מקומית:
מופיעה אך ורק באזורים מסוימים בגוף. ברוב המקרים מדובר בבית השחי ו/או בכפות הידיים והרגליים. לעיתים מדובר באזור הפנים והראש. בד"כ סוג זה של הזעת יתר מקושר למצבי התרגשות / לחץ / מתח נפשי.

הזעת יתר כללית:
מופיעה בכל חלקי הגוף ובד"כ קשה יותר לטיפול.

הזעת יתר משנית:
במקרים בהם הזעת היתר נגרמת כתוצאה מסיבה מוכרת, מדובר בהזעת יתר משנית. הזעת יתר כללית היא בד"כ מפושטת בכל אזורי הגוף (כללית) לדוגמא: זיהום, יתר פעילות של בלוטת התריס, רמות נמוכות של סוכר בדם, שינויים הורמונאליים בגיל המעבר (מנופאוזה), השמנת יתר ועוד.
כמובן שברגע שמטפלים בבעיה המהווה את המקור להזעת יתר משנית, התופעה נעלמת.

הזעת יתר - הפרעה או מחלה
לאור העובדה ש 178 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מהזעת יתר מסוג כזה או אחר ובעקבות מאמציהם ומאבקם של רופאים במהלך השנים האחרונות ע"מ להביא את רשויות הבריאות להכיר בבעיה זו כמחלה ולא כהפרעה, הוכרה לאחרונה בעיית הזעת יתר כמחלה, ע"י מספר גופים רפואיים אמריקאים:
 

• NORD: National Organization for Rare Disorders,www.rarediseases.org
• CSD:National Organization for Rare Disorders,www.coalitionofskindiseases.org

ההשלכות כתוצאה מהזעת יתר
הזעת יתר לאורך זמן, הופכת את העור לרגיש ופגיע יותר ושכיחותן של בעיות עוריות מסוימות גבוהה יותר:

• פריחה
• זיהום פטרייתי
• זיהום חיידקי
• גידולי עור שפירים

מי נמצא בסיכון להזעת יתר

• 25-50% מהסובלים מהזעת יתר יעידו כי במשפחתם אנשים נוספים הסובלים מאותה בעיה.
• 25% מהילדים הנולדים להורה הסובל מהזעת יתר, יסבלו מאותה בעיה בעתיד.
• אנשים הסובלים מהשמנה נמצאים בסבירות גבוהה לסבול מהזעת יתר כללית.
• אנשים שמוצאם מדרום-מזרח אסיה עשויים בסבירות גבוהה לסבול מהזעת יתר בידיים.

אפשרויות טיפול בהזעת יתר ממוקדת
הזעת יתר אינה נחשבת למסוכנת (למעט מקרים קשים בהם קיים סיכון להתייבשות), אך היא בוודאי לא נעימה, מציקה ופוגעת באיכות החיים, בדימוי ובבטחון העצמי.
אם בעבר נאלצו הסובלים מהזעת יתר להשלים עם רוע הגזירה ולחיות איתה, היום יש לרפואה מה להציע כפתרון לבעיה. ניתן לטפל בה בדרכים שונות אולם יש לקחת בחשבון את הסיכונים ו/או תופעות הלוואי העשויות ללוות חלק מאפשרויות הטיפול.

פתרונות לא פולשניים:
תכשירים מקומיים
רוב התכשירים מכילים מלחי אלומיניום בריכוז גבוה, הסופגים את נוזלי הזיעה העודפים.
הם פשוטים לשימוש ונמרחים על האזורים המזיעים אחת לכמה שעות אך עשויים לגרום לגירויים, גרד ואודם באזור המטופל. יעילותם נמוכה אצל רוב המטופלים.

בוטוליניום טוקסין (המוכר בשמותיו המסחריים כדייספורט או בוטוקס)
זהו הפתרון הבטוח ביותר והיעיל ביותר כיום לטיפול בהזעת יתר ממוקדת. הטיפול פשוט וקצר, נטול כאב ובמהלכו מבוצעת הזרקת הבוטוקס לאזור הבעייתי.
בוטוקס גורם לנתק כימי בין העצב לבין בלוטת הזיעה. בתחילת הטיפול מאבחן הרופא את הבעייה ותוחם אותה לאזורים המזיעים ביותר. הזרקת בוטוקס לטיפול בהזעת יתר מבוצעת בקליניקה ואינה מצריכה אישפוז או זמן החלמה.
תוצאות הטיפול מופיעות בהדרגה החל מהיום השלישי שלאחר הטיפול ומחזיקות בין 4 ל 7 חודשים. לאחר תקופה זו יש לחזור על הטיפול. הטיפול עצמו אורך כ 10 עד 15 דקות ויתרונו הגדול נעוץ בעובדה שהשפעת החומר מקומית וממוקדת אך ורק לאזור ההזרקה ולכן תופעות הלוואי נדירות ביותר.

ד"ר דייויד צבר משתמש בבוטוקס להצערת העור ופיסול תווי הפנים, בעיקר במקרים של קמטים דינאמיים, אך גם במקרים של הזעת יתר אצל נשים וגברים, ללא כאבים ועם חזרה מיידית לשיגרה מלאה.

הבוטוקס למעשה הופך את הזעת היתר להזעה רגילה ונורמאלית ואינו מבטלה כליל כיוון שמנגנון ההזעה חיוני לגוף (ראה הגדרת הזעה בראש המאמר).
בוטוקס לטיפול בהזעת יתר אסור אצל נשים בהריון ונשים מניקות.
לקריאת מידע נוסף על הבוטוקס: מאמר בוטוקס שנכתב ע"י ד"ר צבר.

טיפול בזרם חשמלי ("Ionophoresis")
טיפול ביתי המבוסס על יצירת זרם חשמלי נמוך בתמיסה מימית, המונע את הפרשת הזיעה באזור הידיים ו/או הרגליים (אינו יעיל באזורים אחרים). טיפול זה דורש מאמץ והתמדה מצד המטופל (מספר טיפולים בשבוע, משך כל טיפול כ 20-30 דקות) ובחלק מהמטופלים יעילותו קטנה.

טיפול תרופתי אנטי-כולינרגי
אפשרות טיפולית זו נמצאת מעט מאוד בשימוש ושמורה למקרים של הזעת יתר כללית כאשר לא נמצאה הסיבה לבעיה. לתרופות אלה תופעות לוואי רבות (יובש בפה, עצירות, ירידה בחוש הטעם ועוד).

טיפול בתרופות נוגדות דיכאון
נעשה בהן שימוש במקרים בהם המרכיב הפסיכולוגי מהווה גורם משמעותי.

פתרונות ניתוחיים:
ניתוח סימפטקטומיה אנדוסקופית (ETS)
במהלך ניתוח זה, מוחדרים לאזור בית החזה / השחי תחת הרדמה כללית, מכשירים הנשלטים בידי המנתח באמצעות צינורות מיוחדים דרך חתכים קטנים הנעשים בעור ותחת עין המצלמה המוחדרת אף היא לאזור הניתוח. המנתח מנתק לצמיתות את העצבים השולטים על בלוטות ההזעה באזור.
מטרת הניתוח להפסיק את הזעת היתר באזור הידיים, בתי השחי והפנים.

מעבר לסיכונים המלווים את הניתוח ואת ההרדמה הכללית (זיהומים, דימומים, פגיעה ריאתית, היווצרות צלקות באזור החתכים, פגיעה עצבית..), במקרים מסוימים מופיעה "הזעה מפצה", כלומר הופעה של הזעת יתר באזור אחר בגוף, כגון גב תחתון או בחלקן האחורי של הרגליים. תופעה זו מופיעה אצל קרוב ל 50% מהמנותחים בשיטה זו.
תופעת לוואי נוספת שיכולה להופיע כתוצאה מהניתוח היא תופעה של יובש בידיים כתוצאה מהפסקת ההזעה. במקרים כאלה ממליץ הרופא על שימוש בחומרי לחות.
הניתוח נמשך כ45 דקות ומצריך אשפוז וזמן החלמה שיכול להגיע לשבועיים.

ניתוח הסרת בלוטות הזיעה
שיטה חדשה יחסית ומוגבלת לאזור בתי השחי, במהלכה מוסרות חלק מבלוטות הזיעה באזור. אחד הסיבוכים הפוטנציאליים כתוצאה מניתוח זה הוא הופעה של צלקות במקום החתכים, כתוצאה מכך שמבוצעים חתכים יחסית גדולים, שלא כמו בניתוח סיפטקטומיה.
 

לצפייה בהמלצות החברה הבינלאומית להזעת יתר לטיפול בהזעת יתר מקומית.

המלצות כלליות להתמודדות עם הבעיה

• שימוש בטכניקות הרפייה כגון יוגה, מדיטציה, ביו-פידבק (www.mayoclinic.com).
• הפחתה בצריכת אלכוהול, תה, קפה ומשקאות אחרים המכילים קפאין מאחר ומשקאות כאלה מעלים את חום הגוף.
• הימנעות משימוש במרכיבי מזון גורמי ריח בנוזל הזיעה (ראה מעלה).
• רחצה יומיומית.
• ייבוש נכון ומלא לאחר הרחצה.
• שתייה מרובה.
• לבישת בגדים העשויים מבדים טבעיים (כותנה / צמר / משי) המאפשרים את התאדות הזיעה.
• במקרה של הזעת יתר בכפות הרגליים: נעלי עור וגרבי כותנה או צמר, החלפת הנעליים מידי יום ואיוורור כפות הרגליים.