חומצה היאלורונית (נקראת גם היאלורונאן או היאלורונאט) היא פוליסכריד (שרשרת של סוכרים) טבעי המופרש ע"י תאים הנקראים פיברובלאסטים וממלא את החלל הבין תאי של רקמות גופנו וגופם של כל בעלי החיים. ניתן להעריך שאדם השוקל 70 ק"ג נושא בגופו כ 15 גרם חומצה היאלורונית, כאשר שליש מכמות זו מפורק ובמקומו נוצר חומר חדש מידי יום. הפירוק נעשה ע"י חלבון ספציפי הנקרא היאלורונידאז (Hyaluronidase), חלבון זה מופק בתנאי מעבדה אף הוא, וניתן להשתמש בו במקרים מסוימים ע"מ לפרק את החומר שהוזרק לגוף.
החומצה ההיאלורונית חיונית לרקמות השונות ומעניקה לחות לעור. בנוסף, היא משמשת בסיס לחלבונים חשובים כקולגן ואלסטין המעניקים לעור נפח, חוזק וגמישות. לחומר זה שימושים רבים ברפואה מאז 1970, בין היתר בניתוחי עיניים, באורטופדיה, כמאיץ ריפוי רקמות לאחר ניתוחים ועוד. ההערכה היא כי יותר מ 30 מיליון מטופלים ברחבי העולם טופלו עם צורה כלשהי של חומצה היאלורונית. לרפואה אסתטית נכנסה החומצה ההיאלורוניתלשימוש בתחילת שנות ה 2000 ואושרה לשימוש לצרכים קוסמטיים בארה"ב ע"י ה FDA בשנת 2003. מאז היא נותרה חומר המילוי למילוי קמטים ומילוי נפחים הפופולארית ביותר בעיקר בזכות הפרופיל הבטיחותי שלה.
עם השנים, מאגר החומצה ההיאלורונית כמו גם זה של הקולגן וחלבונים אחרים הולך וקטן, העור מאבד נפח, נעשה דליל, מקומט ויבש ומתקבל מראה חסר ברק ומבוגר. התכונות ההיגרוסקופיות הייחודיות של חלקיקי החומצה ההיאלורונית מקנות להם את היכולת לקשור מים ובכך לסכך ולרכך את העור, למתוח אותו ולהעניק לו מיצוק ומראה בריא וצעיר יותר. לאור התכונות המיוחדות הללו, התוצאות הסופיות מתקבלות כמספר ימים עד שבוע לאחר הטיפול ונשמרות במשך תקופה של שישה חודשים לשנה.
קיימים סוגים שונים של חומרים מבוססי חומצה היאלורונית והשמות המסחריים רבים. כולם בצורת ג'ל פחות או יותר שקוף ומכאן שמה של החומצה ההיאלורונית (היאלוס ביוונית: זכוכיתי, זגוגי) ניתן לחלק את כל החומרים לשתי קבוצות עיקרייות:
חומרים מוצלבים (Cross Linked)*: רוב החומרים הקיימים בשוק. גודל החלקיקים הוא שקובע את התאמת החומר לאינדיקציות השונות.
חומרים לא מוצלבים: בקבוצה זו, ריכוז החומר הוא שקובע את התאמת החומר לאינדיקציות השונות.
*אפקט ההצלבה מעכב את פירוק החומר מכיוון שהוא הופך עמיד יותר להשפעת אנזימים האחראים לפירוקו ולהשפעת החום ולכן טווח הפעולה של החומר ארוך יותר.
התכשירים השונים נבדלים ביניהם בעיקר בריכוז החומר ובגודל חלקיקי הג'ל הקובע את צמיגות החומר וכתוצאה מכך את טווח הפעולה ואת סוג הקמטים והאיזורים המתאימים למילוי. ככל שהחומר המוזרק סמיך יותר הוא מתאים לקמטים עמוקים יותר וההיפך. השמות הנפוצים יותר הם רסטילן, פרלן, ג'ובדרם וטיאוסיאל.
החומרים מבוססי חומצה היאלורונית בשימוש הרפואה האסתטית מופקים ממעטפת חיידקית בשיטות של הנדסה גנטית וכמעט זהים לחומר המצוי דרך קבע בגוף. לכן הם נחשבים בטוחים ואינם כרוכים בסיכון לתגובות אלרגיות (למעט מקרים נדירים).
מחקרים הראו לאחרונה כי מנגנון הפעולה של החומצה ההיאלורונית הוא לא רק קשירת מים אלא גם מניעת הפירוק של הקולגן שנותר בעור ועידוד הייצור הטבעי של קולגן חדש.
השימוש בחומרים אלו מיועד לרופאים בעלי הכשרה מתאימה. הטיפול קצר, פשוט וללא כאבים. תופעות הלוואי זמניות וחולפות עד כיום-יומיים לאחר הטיפול: אדמומיות, נפיחות ועיקצוץ. ניתן לחזור לפעילות רגילה עם תום הטיפול ואין צורך במנוחה או בזמן החלמה. במקרה של עיבוי שפתיים אין לצרוך משקאות או מאכלים חמים ויש להימנע מעישון במהלך יום הטיפול.
הטיפולים והחומרים שהוזכרו במאמר זה תופסים מקום חשוב ברשימת הטיפולים בהם משתמש ד"ר דייויד צבר במרפאתו בתל אביב. טיפולים אלו ואחרים מבוצעים בידיו המנוסות של ד"ר צבר, ללא צורך בניתוחים, ללא סיבוכים וללא כאבים. בין הטיפולים המבוצעים ע"י ד"ר צבר באמצעות חומצה היאלורונית ניתן למנות:
